קרן פנסיה לעצמאים ושכירים

מעמד עצמאי

החל משנת 2017 עובד עצמאי חייב להפקיד באופן עצמאי לחסכון פנסיוני על פי חוק ההתייעלות הכלכלית.

מה היא חובת ההפקדה המינימלית?

מתחלק לשני חלקים:

  1. עבור ההכנסה שעד חצי מהשכר הממוצע במשק – כלומר, 63,306 ₪ בשנה יש להפקיד 4.45% מההכנסה.
  2. עבור יתרת ההכנסה עד לשכר הממוצע במשק – כלומר עד 126,612 ₪ בשנה יש להפקיד 12.55% בשנה.
  3. עבור החלק שמעל הכנסה זו אין חובת הפקדה.

לדוגמא, הכנסה שנתית בגובה השכר הממוצע במשק – 126,612 ₪ 

עד גובה הכנסה(שנתית)שיעור ההפקדותסכום ההפקדה השנתית
עד 63,306 ₪ בשנה4.45%2,817.12 ₪
63,307 ₪ – 126,612 ₪12.55%4,103.10 ₪
סה"כ הפקדות בשנה6,920.12 ₪

עובד עצמאי זכאי להטבות מס בגין ההפקדות לביטוח פנסיוני.

ההטבה ניתנת גם עבור שיעורים הגבוהים מהפקדת המינימום החייבת בחוק.

ניתן לקבל הטבת מס עד לגובה של 16.50% מההכנסה ועד לתקרה שעומדת בשנת 2022 על סך של 4,326 ₪ שהיא מהווה 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק.

הטבת המס לעצמאים מתחלקת לניכוי מס וזיכוי מס בצורה הבאה:

ניכוי מס עד סכום של 11% מתוך ההכנסה השנתית המזכה.
(נכון לשנת 2022 – 213,600 ₪ בשנה)

גובה ההטבה יכול להגיע לסכום משמעותי מאוד, שכן זה תלוי בגובה המס אותו אתם משלמים על פי מדרגות המס ובהתאם להכנסתכם.

זיכוי מס עד סכום של 5.5% מתוך ההכנסה השנתית המזכה.
(נכון לשנת 2022 – 213,600 ₪ בשנה)
זיכוי של 35% מסכום המס שאתם חייבים – כלומר הסכום להפקדה המקסימלי הינו 5.50% מסך של 213,600 ₪ שהם 11,748 ₪  ולכן גובה הזיכוי יכול להגיע עד ל- 4,112 ₪ בשנה.

  • עצמאי שניצל את הטבת המס על רכישת ביטוח אבדן כושר עבודה יוכל לקבל רק 5% זיכוי מס.

כלומר,
חובת ההפרשות לעובד שכיר

מי זכאי להפרשות?

  • חובת הפרשת סכומים לביטוח פנסיוני חלה לגבי עובד שמלאו לו 21 שנה ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה
  • עובדים ועובדות שהגיעו לגיל פרישת חובה (גיל 67 לנשים ולגברים) וממשיכים/ות לעבוד, יהיו זכאים להפרשת תשלומים לביטוח פנסיוני בכל מקרה.

מתי חלה חובת ההפרשה?

במקרה שהעובד היה מבוטח
בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה

במקרה שהעובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו
זכאות להפרשה החל מיום העבודה הראשוןהוא יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני רק לאחר שחלפו 6 חודשים מהיום שהתחיל את עבודתו באותו מקום עבודה

על פי צו ההרחבה, ההפרשות יתבצעו רטרואקטיבית רק לאחר השלמת 3 חודשי עבודה אצל המעסיק, או בתום שנת המס, לפי המועד המוקדם מביניהם

בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה על המעסיק חלה חובה לערוך בירור עם עובד חדש, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם ולתעדו.

מעמד שכיר וסעיף 45א' לפקודת מס הכנסה

החל מינואר 2017, חוק הפנסיה מחייב כי ההפרשות מהשכר יהיו בשיעור כולל של 18.5% המורכב בצורה הבאה:
6.5% – תגמולי המעביד
6% – תגמולי העובד
6% – מרכיב הפיצויים
ובסה"כ 18.5% (מתוכם 6% על חשבון העובד)

חלק העובד

לפי סעיף 45א' לפקודת מס הכנסה, שכיר זכאי לקבל זיכוי מס עד לגובה ההכנסה המזכה שהיא הכנסה מעבודה.

גובה ההכנסה המזכה נכון לשנת המס 2022 הינה 8,900 ₪ בחודש ותקרת ההפרשה שהעובד זכאי להפריש בגינה עד 7%. כלומר 623 ₪ בחודש (8,900 X 7%)

כלומר, בשנה סך הפרשות של 7,476 ₪ 

הטבת הזיכוי תהיה 35% מתקרת ההפרשה בגין ההכנסה המזכה, כלומר 35% מסך של 7,476 בשנה. היינו, 2,616.60 ₪ בשנה זיכוי מס.

מה זה אומר למעשה?

נניח שעובד מרוויח 8,900 ₪ ברוטו בחודש.

רוב השכירים מפרישים מעצמם 6% מהשכר – ניתן לבדוק כמה אתם מפרישים בתלוש השכר שלכם ובטופס הקוביות (נשמע סינית?#@ פנו אלינו כבר עכשיו)

כלומר הם מפרישים 534 ₪ בחודש לטובת קופת הגמל שלהם ונהנים מהטבת מס של 35% שהם 187 ₪ במקום להפריש 7% מהשכר שלהם ולהנות מהטבת המס המקסימלית שהיא 623 ₪ בחודש וליהנות מהטבת מס נוספת של 89 ₪ מדי חודש וסה"כ 1,068 ₪ בשנה.

שכרמפרישים 6%אם הייתם מפרישים 7%הפרש בזיכוי המס(35%)
8,900 ₪
בחודש
534 ₪
ובסה"כ 6,408 ₪ בשנה
623 ₪
ובסה"כ 7,476 ₪ בשנה
31 ₪ בחודש
ובסה"כ 370 ₪ בשנה

רכיב הפיצויים ומשמעות סעיף 14

החל משנת 2008, עת שהוחל במשק ביטוח פנסיוני חובה, מעסיקים מחוייבים בהפרשה לפיצויים לעובדים.
ההסדר הפנסיוני שנקבע במשק מכיל בתוכו את סעיף 14 לגבי הכספים שעל המעסיק חלה חובה להפריש לרכיב הפיצויים.
כלומר, על הכספים שהמעסיק מחוייב להפריש לטובת קופת פיצויים לפי צו הרחבה לביטוח פנסיוני (6% מהשכר החל משנת 2014), יחולו עקרונות סעיף 14.

מה זה סעיף 14?

לפני שנחקק סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, עובד שהיה מועסק ומפוטר על ידי מעסיקו, על המעסיק הייתה חלה החובה לשלם את השכר האחרון של העובד במכפלת שנות עבודתו.

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים משמעותו היא שהמעסיק יכול להפריש מדי חודש את תקרת ההפקדה לפיצויי הפיטורים שהיא 8.33% מהשכר, ולעדכן את קופת הגמל של העובד כי העובד והמעסיק הסכימו להחיל את סעיף 14, ובמקרה זה גם במקרה פיטורים של המעסיק וגם במקרה של התפטרות על ידי העובד כספי הפיצויים במלואם יישארו של העובד.

למעשה, סעיף 14 נותן לעובד מצד אחד את כספי הפיצויים בכל מקרה של סיום העסקה, ומצד שני מפחית את חשיפת המעסיק לתשלום השלמת פיצויים לפי השכר האחרון של העובד (שלרוב יהיה גבוה מהשכר בשאר תקופת ההעסקה)

כידוע, חוק הפנסיה מחייב את המעסיק להפריש לעובד 6% פיצויים.

כך שבכל מקרה, החשיפה של המעסיק תהיה על 2.33% הנותרים לרכיב הפיצויים.

לדוגמא,

עובד שעבד 10 שנים במקום העבודה ולאחר מכן התפטר

השכר שלו עלה מדי שנתיים ב 1,000 ₪ 

שנת עבודהשכרפיצויים שנתי
לפי  6%
פיצויים שנתי
לפי  8.33%
הפרש
1-210,00014,400 ₪19,992 ₪
3-411,00015,840 ₪21,991 ₪
5-612,00017,280 ₪23,990 ₪
7-813,00018,720 ₪25,990 ₪
9-1014,00020,160 ₪27,990 ₪
סה"כ86,400 ₪119,953 ₪33,553 ₪

במקרה של הפרשה לפי 6%, המעסיק ייצטרך להשלים 2.33% משכר של 14,000 ₪ כפול 10 שנות העבודה שהם 39,144 ₪ במקום הפרש של 33,553 ₪ 

מצד שני הוא יכול ל"חסוך" תשלום של 33,553 ₪ במידה ויישלם רק 6% והעובד בסופו של דבר יתפטר.

כמובן במקרים של עליות משמעותיות יותר בשכר ותקופת העסקה ארוכה יותר החשיפה למעסיק נהיית גדולה באופן משמעותי.

תקרת הפיצויים לפי סעיף 3(ה)(1א) לשנת המס 2022 – 34,900 ₪ בחודש – כלומר הפקדה חודשית מקסימלית על סך 2,907 ₪.

הפרשות לפיצויים מעל שכר זה ייחשבו כהכרה בהכנסה והעובד יישלם עליהם מס הכנסה.

קוריוז

במידה ולא הייתה חובת הפרשה לפנסיית חובה, והמעסיק היה מפטר את העובד בתום התקופה והיה נאלץ לשלם את השכר האחרון כפול שנות ההעסקה של העובד, היה עליו לשלם לעובד פיצויים בגובה של 140,000 ₪ בעת סיום העסקתו.

חלק המעסיק ונושא הרכיבים הביטוחיים

החל משנת 2017, חוק הפנסיה מחייב את המעסיק להפריש לעובד תגמולי מעביד בגובה 6.50% לקופת הגמל של העובד.

ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו של העובד, או מתוך השכר השכר הממוצע במשק – נכון לשנת 2022 – 10,551 ₪ בחודש. 

אולם, במידה ובחוזה העסקה סוכם כי ההפרשות יהיו משכר גבוה יותר, הרי שההפרשות יהיו מעל השכר החייב בחוק.

רכיבים ביטוחיים

בקרן פנסיה יש לעובד 2 רכיבים ביטוחיים המבטיחים את שכרו במקרה של אסון:

  1. פנסיית שארים במקרה פטירת העובד
  2. פנסיית נכות במקרה של נכות העובד המגבילה אותו לעבוד.

רכיבים ביטוחיים אלו משולמים על ידי קרן הפנסיה מתוך התגמולים.

אך מה קורה במידה והעובד בוחר בביטוח מנהלים?

ביטוח מנהלים מתנהג שונה מקרן פנסיה בנושא הרכיבים הביטוחיים ומכך נגזר גם גובה ההפרשה של המעסיק, ולכן חייב חלקו של המעסיק לכלול תשלום עבור רכישת כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד (למרות זאת, עובד רשאי לבחור במוצר פנסיוני שאינו כולל כיסוי ביטוחי לנכות, ולמעסיק אסור להתערב בבחירה זו)

אם לצורך הבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד לכיסוי בגין אובדן כושר עבודה, נדרשת הגדלת העלויות למעסיק מעבר ל-6.5%, סך כל העלויות למעסיק בגין רכישת אובדן כושר עבודה והפרשות המעסיק לדמי תגמולים, לא יעלו בכל מקרה על 7.5% מהשכר.

כלומר, ניתן לפצל את הפרשת המעסיק ל – 5% עבור תגמולי המעסיק ועד 2.5% עבור רכיב אובדן כושר עבודה.

תקרת השכר אשר הפקדות המעסיק עד 7.5% ממנה לא ייזקפו כהכנסה חייבת בידי העובד – 26,378 ₪ 

לסיכום,

עמית שכיר יכול להפקיד דמי גמולים בשיעור הנע בין 6% ל- 7%.
לעומתו, המעסיק יכול להפקיד דמי גמולים בשיעור הנע בין 6.5% ל- 7.5% ופיצויים בשיעור הנע בין 6% ל- 8.33%.

כלומר, סה"כ בין 18.50% במינימום ועד ל 22.83% במקסימום והכל בהתאם לתקרות.

הפקדות העובד והמעביד לקרן הפנסיה המקיפה יחד, לא יעלו על 22.83% משכרו החודשי של העובד, או על 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק (הסכום הנמוך מביניהם) שהם 4,326 ₪ בחודש.

עובד אשר מבקש להפריש סכום גבוה יותר, זכאי לעשות זאת לקרן פנסיה כללית משלימה אשר לא מוגבלת בסכומי ההפקדה.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או יעוץ במוצר פיננסי ו/או שיווק פיננסי ו/או ייעוץ מס/ ו/או יעוץ פיננסי ו/או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

נגישות